תוכן

כט) גם פירושו באופן אחר, כי ודאי שלא חרדה האשה בעלת אוב, על אלו האלהים שנתפשטו במקום המגולה, וירדו עד היסוד, איך חזרו לעלות, כי הנה מתמתקים הם ע"י החסדים דגדלות, העולים עמהם, ואין בזה שום היזק כלל. אמנם החרדה היתה באופן אחר, והוא, כי הלא נתבאר לעיל כי כשנכנסים מוחין דגדלות בראש ז"א, יורדים הג' מוחין עצמם שהם ג"ר דקטנות, למטה עד היסוד, ונכפים שם. ולפעמים יורדים יותר ויותר למטה כנז"ל. וכאשר ח"ו יש רוגז וחרון אף בעולם, מפני עונות ב"א, גורמים שהמוחין דקטנות (דגדלות) יסתלקו למעלה, ואז חוזרים המוחין דגדלות (דקטנות) לעלות בראש ז"א כבתחלה, ואז הדינים מתגברים, וחרון אף מתגבר בעולם, וע"ז תמהה וחרדה ואמרה, ראיתי אלהים עולים מן הארץ.